מידע על מחלת האלצהיימר
אלצהיימר הינה מחלה נוירולוגית ניוונית, המתפתחת בגילאי הזיקנה ורווחת בקרב כ 10% מאוכלוסיית הקשישים. המחלה מתאפיינת במוות הדרגתי של תאי עצב ורקמות במוח, אשר מוביל לדעיכה בתפקוד הפיזי, ההתנהגותי והנפשי.
כיום, לא קיים עדיין טיפול, המאפשר למגר את המחלה ולהבריא ממנה והיא מוכרת כמחלה סופנית, הגורמת למות החולה בתוך פרק זמן של כעשור מיום הופעתה.
תסמיני המחלה מתבטאים בפגיעה ביכולת השכלית, בזיכרון, התגברות תופעות של שכחה, בלבול והזיות לצד נסיגה בתפקוד העצמאי ויכולת ביצוע פעולות יומיומיות, עד צורך בסיעוד ותמיכה מלאה.
שלבים בהתפתחות המחלה
השלבים ההתחלתיים של אלצהיימר מתאפיינים בפגיעה בעשייתן של פעולות סבוכות דוגמת נהיגה או הפעלת ציוד, הופעת ליקויים בזיכרון לטווח הקצר ולעיתים גם התפרצויות זעם והתנהגות תוקפנית.
בשלבים מתקדמים של המחלה עלולה להתפתח דמנציה - שטיון, מצב בו נפגע כושר ביצוען של פעולות פשוטות ויומיומיות כמו דיבור, שינה, אכילה ושליטה על הפרשות. במקביל חלה פגיעה במסוגלות המנטלית של החולה והתדרדרות משמעותית בזיכרון, עד אובדן יכולת החולה להיזכר בשמו ובעברו ולזהות את הקרובים לו.
גורמי סיכון להתפתחות המחלה
הרפואה והמדע אינם מצביעים על גורמים מובהקים להתפתחות מחלת האלצהיימר, אולם קיימות מספר קבוצות סיכון, אשר הנמנים עליהן מועדים יותר ללקות במחלה. בין גורמי הסיכון העיקריים:
- גיל - אלצהיימר מוכרת כמחלה, הפוקדת בעיקר קשישים ומופיעה בשכיחות רבה יותר ככל שמזדקנים. הסטטיסטיקה מלמדת, שאחד מכל שלושה קשישים בגיל 85 מוכר כחולה אלצהיימר בדרגה זו או אחרת
- מין - נמצא, כי נשים מועדות יותר לפתח אלצהיימר
- קיום רקע גנטי - תורשתי של המחלה במשפחה
- צריכה מוגברת של אלכוהול
- גידולים שונים במוח או פגיעה בו
- שיבוש באספקת הדם והחמצן למוח
- מחסור מתמשך בויטמנים מקבוצת B ובעיקר ויטמין B12 - אצל טבעונים או אנשים, אשר אינם צורכים מיני מזונות, המכילים ויטמין זה, או שאינם נוטלים תוסף תזונה מתאים
- מחסור בויטמינים ובמינרלים, המצמצמים את נזקי החמצון
גורמים מסויימים נמצאו כמעכבים את התפתחות המחלה, ובהם רכישת השכלה ושנות לימוד רבות וכן ביצוע פעילות גופנית אינטנסיבית.
אבחון המחלה
קיים קושי באיתור מחלת האלצהיימר, מאחר ובשלבים הראשוניים להופעתה עושה המוח שימוש בתאים בריאים תחת התאים שנפגעו ותפקודו המנטלי והקוגניטיבי של החולה נחזה כתקין.
לכך מתווסף חוסר הכרה של החולה במחלה או התכחשות לה, מתוך חשש, שהקרובים לו יראו בכך אות חולשה ובשל הפחד מהתדרדרות אפשרית במצבו. כך קורה, שבני המשפחה וקרוביו של חולה אלצהיימר מחמיצים את שלבי ההתפתחות התחיליים של המחלה, המאובחנת רק בשלבים מתקדמים, לאחר שנגרמה פגיעה משמעותית, שאינה ברת שיקום לתאי עצב במוח.
לצורך אבחון מקצועי של המחלה על ידי מומחה בתחום הפסיכוגריאטריה או במסגרת מרפאות למיומנויות זיכרון ברחבי הארץ, מקובלת עשיית שימוש במבחן "מיני מנטל", ככלי הערכה ליכולות התפיסה, כושר ההתמצאות והזיכרון של הנבדק, המאפשר לעקוב אחר החמרה במצבו.
במסגרת המבחן מוצגת בפני הנבדק שורה של שאלות בסיסיות, אשר התשובות להן משקפות הכרה ומודעות לסביבה והמציאות, לדוגמא: מהו היום בשבוע, מה השעה, באיזו עיר מתגורר הנבדק וכד'.
נמצא, כי אצל חולי אלצהיימר חלה ירידה הדרגתית ממוצעת של כשלוש נקודות בשנה בתוצאות המבחן, מתוך סה"כ של 30 נקודות.
פרט לכך גיבש ארגון האלצהיימר העולמי שבעה תסמינים מרכזיים, אשר עשויים להצביע על ירידה ביכולת הזיכרון ולעורר חשד להתפתחות המחלה:
- הצגת שאלה מסויימת באופן חוזר
- חזרה של החולה על סיפור או תיאור מסויים שוב ושוב
- גילוי קשיים בביצוע פעולות בסיסיות ויומיומיות
- קושי בהתנהלות והתארגנות כספית, לרבות ניהול חשבון בנק ועמידה בתשלומי חשבונות
- חוסר זיהוי של סביבת המגורים והמחיה ואובדן חפצים
- הזנחה עצמית - חולי אלצהיימר שוכחים להתקלח, לשמור על היגיינה אישית ולהחליף בגדים ומצעים
- פיתוח תלותיות והיעזרות באדם אחר לצורך ביצוע מטלות פשוטות
מחקרים שנערכו בתחום מצאו, כי פגיעה ביכולות זיהוי והכרת ריחות על ידי המטופל מעידה על סיכון מוגבר לפתח הפרעות קוגניטיביות בעקבות המחלה.
טיפול באלצהיימר
עד היום טרם פותחה תרופה מובהקת למיגור המחלה, הנחשבת כחשוכת מרפא, אך קיים מגוון רחב של תרופות ותכשירים, אשר מאיטים את קצב התדרדרותה. נוכח העובדה, שהמחלה מתגלה לרוב בשלבים מאוחרים, כאשר חלק ניכר מתאי המוח כבר נפגע, פוחתת יעילותן של התרופות והשפעתן מתעמעמת.
אנשי הרפואה והמחקר מחזיקים בדעה, כי אבחון מוקדם של המחלה בראשית התפתחותה עשוי להגביר את מידת האפקטיביות של התרופות.
התכשירים הרפואיים, אשר נועדו לטיפול בסימפטומים של המחלה, מבוססים על רכיבים פעילים, המשפיעים על חומרים ביוכימיים במוח, תורמים לתקשורת בין התאים ומאפשרים בכך שמירה על הכרה ומודעות אצל החולה.
הבשורה החדשה בתחום התכשירים לטיפול באלצהיימר הינה תרופה בשם רמבר, אשר עתידה להיכנס לשוק בעוד כשלוש שנים. חוקרים בריטיים מצאו, כי נטילת התרופה עשויה לעכב את התפתחות המחלה באופן משמעותי ולהאט את קצב התדרדרותה בשיעור של כ 80%.
כיום מוכרים שני סוגים עיקריים של תרופות לטיפול במחלה, אשר נודעת להם השפעה מאטה ומעכבת על התפתחות אלצהיימר:
האחד - תרופה, אשר מופיעה בורסיות שונות ומונעת פירוק החומר אצטילכולין והגברת הפרשתו במוח על ידי התאים הפגועים. סוג אחר של תרופות מבוסס על חומרים נוגדי חימצון היות ונמצא, כי צמצום תהליכי החימצון במוח עשוי להאט את קצב מיתתם של תאי העצב בו.
טיפולים אחרים מצויים בשלבי פיתוח, ובהם: תרופות אנטי דלקתיות וטיפול באמצעות חומרים אסטרוגניים.
חולי אלצהיימר, המוגדרים כסיעודיים ואינם יכולים עוד לתפקד באופן עצמאי, זקוקים לליווי והשגחה מתמדת, סיוע בפעילויות יומיומיות ובקרה אחר נטילת התרופות.
לאלה מוצע סיוע של מטפל צמוד או אשפוז במוסדות גריאטריים לתשושי נפש ובמרכזים ייחודיים, המתמחים בטיפול במחלה.
ניתן לפנות אלינו בכל שאלה, נשמח לסייע ולהפנות לגורמים מקצועיים כמו פסיכולוגים או פסיכיאטרים, לחצו כאן: צור קשר
|
