דיכאון בקרב בני נוער - התמודדות נכונה


כמבוגרים לא פעם היינו רוצים לחזור לתקופת הילדות או לתקופת ההתבגרות שלנו. אנו מתרפקים על העבר, על התחושה של היעדר דאגות, על הבילוי המתמיד בחברה, על האפשרות להרחיב אופקים ולמלא את אחר הצהריים שלנו בפעילויות שבחרנו לעצמינו.

כשאנחנו מסתכלים על הילדים המתבגרים שלנו, או על ילדים של אחרים, קשה לנו להבין מה כל כך קשה להם.

לא פעם אנו שוכחים שאומנם היו לנו זמנים של כיף ואושר בגיל ההתבגרות, אבל גם היו הרבה שלא. זמנים בהם סבלנו מבלבול, מצב רוח משתנה, רצון להיות לבד או ממרד הנעורים מתריס, בדיוק מה שהילדים שלנו חווים כעת.

מה באמת עובר עליהם? על שינויי גיל ההתבגרות 

הורים רבים דואגים, מבולבלים ומתקשים להכיל את השינוי המתרחש בילד המתבגר שלהם. עד עתה הוא היה הילד הקטן שהתייעץ איתם וסיפר להם כל מה שעובר עליו. אלא שהמעבר לגיל ההתבגרות טומן שינויים רבים בהתנהגות הילד.

למעשה, גיל ההתבגרות מסמן את הפרידה של הילד מהוריו ואת ההשקעה בקשרים חברתיים עם בני אותו גיל, קבוצת השווים (ילדים באותו הגיל) הופכת למשמעותית ביותר, כאשר הם עסוקים בהשוואה אחד לשני ובניסיון לגבש זהות עצמאית משלהם.

תהליך זה של גיבוש זהות ובעיקר הניסיון להיות חלק מקבוצה לעומת הרצון להיות אדם ייחודי, גורם לבלבול רב בקרב בני נוער.

לכן, הם עשויים יום אחד להסתגר בחדרם, לסרב לדבר איתכם, לעטות פרצוף חמוץ או עצוב ולדרוש להיות לבד. לעומת זאת, ביום אחר הם עשויים לחפש אחר חברה, לחייך ולשוחח אתכם באופן חופשי ופתוח. התנהגות זו מבלבלת הורים רבים אשר שואלים את עצמם - איך נוכל לדעת שהכל בסדר ושמצבי הרוח המשתנים וההסתגרות בחדר אינם סימן לדיכאון?

סימנים ונורות אזהרה לדיכאון בקרב בני נוער

ככל שילדים מתבגרים, הם נוטים יותר להראות סימני דיכאון הדומים לאלו של מבוגרים, כאשר בקרב ילדים צעירים יותר נפוץ לראות, בנוסף לשינויים במצב הרוח, גם בעיות התנהגות, נטייה לעצבנות ותוקפנות.

להלן כמה סימנים שעלולים להעיד על קיומו של דיכאון: מצב רוח מדוכדך, ערך עצמי ירוד, חוסר עניין, חוסר הנאה בפעילויות שונות, שינויים בהרגלי אכילה ובהרגלי שינה, תחושת ייאוש, חוסר תקווה, מחשבות על מוות ואובדנות, הסתגרות ממושכת בחדר, ניתוק קשרים חברתיים, הפחתה ביצירת קשר עם בני הבית, פגיעה בלימודים (ירידה חדה בציונים, נשירה מבית הספר או גם עליה חדה מאוד בציונים) והפסקה של פעילויות שהיה רגיל לעשות בעבר (השתתפות בתנועת נוער או בחוג).

חשיבותו של טיפול

חשוב להבין כי, באופן טבעי דיכאון חולף לאחר חצי שנה עד שמונה חודשים. יחד עם זאת, אין זה אומר שאותו אדם הגיע להחלמה מלאה, ריפוי או כפי שמכונה בעגה המקצועית "רמיסיה מלאה" הוא יחזור לתפקוד הקודם שלו, מצב רוחו ישתפר, אך הכל באופן חלקי.

מבחינתו ומבחינת החברה הוא "יצא" מהדיכאון שהיה שרוי בו, אך מצב הרוח הנוכחי וההרגשה הפנימית שלו הם שיפור יחסי למצבו הקודם.

מחקרים מראים, שללא טיפול 40% מהאנשים שחוו דיכאון, יחוו דיכאון נוסף בשנתיים הסמוכות ו- 70% יחוו דיכאון נוסף בחמש שנים הסמוכות לאירוע הראשוני. הדרך למנוע חזרה אפשרית זו היא לפנות לטיפול.

בחירת הטיפול תלוי בחומרת הדיכאון, ברצון של המתבגר, במוטיבציה וביכולת שלו. במקרים רבים, יומלץ לפנות ולקבל טיפול פסיכולוגי בשיחות, אשר מסייע לבחון את האירועים שקדמו לדיכאון, את הסיבות שייתכן ועומדות בבסיס הדיכאון ואת הדרכים בהם אפשר לשפר את התחושה ולהתחזק.

טיפולים אלו מתבצעים על-ידי שיחות אותם מבצע פסיכולוג מומחה. במקרים אחרים, יומלץ על שילוב של טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי. טיפול תרופתי יכול להינתן לתקופה זמנית או לתקופה ממושכת.

הטיפול התרופתי מסייע בהתאוששות מהירה והפחתת סימני הדיכאון, וכן בגיוס המשאבים והמוטיבציה לה האדם זקוק, על מנת שיוכל לעזור לעצמו להרגיש טוב יותר ולהפיק תועלת מהטיפול הפסיכולוגי.

בכל מקרה של אי וודאות, חשש או התלבטות, חשוב לפנות להתייעצות עם איש מקצוע, על מנת לברר האם זה עוד מצב רוח חולף המאפיין את גיל ההתבגרות או שאולי נדרשת יותר תשומת לב ובחינת אפשרויות טיפול מומלצות.

נכתב על ידי: ד"ר יעל סגל טרייביש

קיראו בהרחבה על: טיפול פסיכולוגי לילדים







מאמרים אחרונים

קישורים
- מאניה דיפרסיה



לשמוע אותך! בריאות הנפש | איזה טיפול פסיכולוגי מתאים לי? | אבחונים לילדים - ד"ר יעל סגל | ADHD | משבר גיל המעבר | מפת האתר
ד"ר יעל סגל מסבירה על דיכאון של בני נוער בישראל ובכלל...

כל הזכויות באתר שמורות לבעליו החוקיים!