דיכאון - טיפול בדיכאון על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג

מהו דיכאון?

דיכאון הוא הפרעה רווחת המסווגת תחת הקטגוריה הרחבה של הפרעות מצב רוח ובתת הקטגוריה הספציפית - הפרעה חד קוטבית. באופן כללי ניתן לומר כי דיכאון הינו מצב שבו האדם חש בעצב או מתמלא בהרגשת ייאוש.

דיכאון הינו תופעה מוכרת לכל ונחשבת למגיפה של המאה ועשרים והמאה עשרים ואחת שכן שכיחותה באוכלוסיה גדלה בהתמדה. מומחים גורסים כי קיים מתאם בין אורח החיים המודרני או יותר נכון הפוסט מודרני לבין מגיפת הדיכאון.

בתקופה שבה אין אמת אחת, יש תחושה גואה של ניכור והאינדיוודואל הוא יחידת התייחסות וקנה המידה לדברים וזה בניגוד לתקופות עבר, בהן השבט או המשפחה המורחבת נחשבו ליחידת התייחסות. שינויים אלו "מעמיסים" על האינדיוודואל עול שעד לא מכבר נחלק בין מספר רב יותר של משתתפים, השבט או המשפחה המורחבת.

סוגי דיכאון

הספרות המקצועית מחלקת דיכאון לשלושה בהתאם לחומרה ולעוצמה:

• דיסתמיה – זהו מצב שבו האדם מוצא עצמו טרוד ומדוכא במהלך מרבית שעות היום ויש לו מעט מן התסמינים המאפיינים דיכאון. כלומר זוהי הפרעה הנחשבת לקלה יותר ועל מנת שתוגדר ככזו היא צריכה להמשך במשך שנתיים.
• הפרעת הסתגלות הכוללת מצב רוח מדוכא – מצב זה מתייחס לתקופה של שלושה חודשים בהם ניתן לאתר גורם דחק כלשהו שהביא למצב הדיכאוני. כלומר אם אכן ניתן לאתר גורם דחק כלשהו ברור שנעלם אך האדם עדיין חש בייאוש ועצבות – יוגדר האדם כלוקה בהפרעה זו.
• הפרעת דיכאון קשה – מצב המכונה גם בשם דיכאון קליני. הפרעה זו קשורה למצב רוח שפוף, אובדן יכולת ההנאה במשך תקופה רציפה של שבועיים המלווה בלפחות 4 מן התסמינים הבאים: נדודי שינה, העדר תאבון, עייפות, תחושת אשם, תחושת חוסר ערך עצמי, מחשבות אובדניות, חרדות, חוסר יכולת להתרכז, ניוון נפשי ועיתים אף ניוון מוטורי.

הפרעת הדיכאון איננה קשורה לגיל, היא מופיעה בתקופתה של הילדות ובתקופת ההתבגרות ולא כפי שחשבו פעם שהיא נחלתם של האוכלוסייה המבוגרת יותר.

הבחנה בין דיכאון לבין שינויים נורמאליים במצב רוח

כאשר מדברים על דיכאון קיימת הבחנה חשובה שיש לתת עליה את הדעת: יש להבדיל בין תהליכי אבל לבין הפרעת דיכאון. תהליך של אבל טבעי שיוביל לתקופה של מצב רוח ירוד. אולם נקרא לתופעה בשמה כאשר עוברת תקופת האבל ויש לחזור למסלול החיים השגרתי.

מצבים נוספים בהן המדע תופס אותם כאפיזודה של  "מצב רוח" ולא כהפרעה חד קוטבית הם למשל דיכאון אחרי לידה. מצב זה נחשב לשכיח, רווח ושייך על פי רוב לטווח ה"נורמאלי" של מצבי רוח. הכוונה היא כמובן לתחושת העדר המצב רוח הפוקד אמהות טריות, ממש לאחר הולדת התינוק החדש.

מחקרים מראים כי גם סטודנטים סובלים מהפרעות דיכאון בעוצמותיה השונות במהלך תקופת הלימודים. בנוסף עולה כי גם פוליטיקאים לוקים בה לאחר מסע בחירות מפרך, כמו גם שהפרעה חד קוטבית מאפיינת גם כוכבים ומפורסמים. תופעה נוספת שרווחת בעיקר במדינות סגריריות שעיתים גם חשופות לשעות חושך רבות במהלך היממה, כגון אלסקה, היא תופעת דיכאון חורף. הטיפול בתופעה זו היא פעמים רבות חשיפה מוגברת לאור מלאכותי.

טיפול בדיכאון

קיימות כיום מספר שיטות לטיפול בהפרעת דיכאון בעוצמותיו השונות:

• טיפול תרופתי –  טיפול באמצעות תרופות ניתן על ידי פסיכיאטר, כאשר כיום קיימות אין ספור תרופות נגד דיכאון שרובן פועלות על הרעיון של עיכוב הקליטה מחדש של  נוירוטרנסמיטר – סרוטונין. לטיפולים תרופתיים נודעת השפעה חיובית אך ההשפעה מתחילה רק לאחר שלושה שבועות. במקרים קיצוניים במיוחד, נעשה שימוש בהלם חשמלי אך העניין אינו שכיח.

• טיפול נפשי – טיפול זה נחשב ליעיל ומומלץ אף במקרה שבו נוטלים תרופות נוגדות דיכאון. תכליתו של הטיפול הנפשי היא למעשה לעזור לאדם הלוקה בהפרעה לייצר יציבות והסתגלות בחייו. קיימים מגוון רחב של גישות המטפלות לפי דרכן בתחום בריאות הנפש. כך למשל יש את הגישה הקוגניטיבית המתייחסת לתפיסת האדם את עצמו ואת מצבו ומטפלת בכאן ועכשיו. קיימות שיטות טיפול מסורתיות הניתנות על ידי פסיכולוג החוקרות את מקור הדיכאון באמצעות סוגיות מן העבר.

כאמור, דיכאון הינו סוג של הפרעת מצב רוח ויש לטפלו בהקדם האפשרי לפני שיתפתח ויעצים. לעיתים דיכאון הוא כה חמור עד שהוא מביא אדם לבצע התאבדות עקב מצב נפשי ירוד. חשוב לטפל בהפרעה בעזרת פסיכולוגיה או פסיכיאטריה ולשים לב לשינויים במצבי רוח אנשים החשובים לנו ולשינוי מצב הרוח שלהם.

ניתן לפנות אלינו בכל שאלה, נשמח לסייע ולהפנות לגורמים מקצועיים כמו פסיכולוגים או פסיכיאטרים, לחצו כאן:  צור קשר