התמודדות נכונה מול התקפי חרדה

כולנו יודעים מהי תחושת חרדה, למרות שלא תמיד אנחנו יודעים לזהות אותה כשהיא מתרחשת. דפיקות לב לפני דיבור מול קהל,

פרפרים בבטן של התרגשות לפני דייט ראשון, דאגות משפחתיות או חשש לקראת בקשת העלאה במשכורת מהבוס, כל אלה סימנים נורמאליים לחרדה שכולנו חווים ביומיום.

עם זאת, כשדאגות ותסמינים אלה מפריעים לנו מלחיות חיים מלאים, אנו סובלים מהפרעת חרדה. ואם דפיקות לב קלות אלו הופכות לתחושה כאילו אנו חווים התקף לב מלא, חווינו התקף חרדה.

מהם התקפי חרדה?

התקפי חרדה, או התקפי פאניקה, הם אירועים בהם האדם חווה פחד אינטנסיבי או חרדה מוגברת.

הם בדרך כלל מתרחשים ללא אזהרה, למרות שיכולה להיות מחשבה או מצב שקדם להם (היתקעות במעלית, נאום גדול מול ציבור רחב ועוד).

אמנם התקפי חרדה מגיעים לשיאם בפחות מעשר דקות, ונמשכים עד חצי שעה. אך פרק זמן זה, קצר ככל שישמע, עלול להיות בלתי נסבל, והתחושה היא אובדן שליטה מוחלט על הגוף ופחד עצום ממוות.

התסמינים הפיזיים כל כך מאיימים, עד שאנשים רבים בטוחים שהם חווים התקף לב, ועומדים למות בכל רגע. הם מופתעים כאשר בבית החולים אומרים להם שהם בסדר, ופעמים רבות מרגישים מבולבלים מכך.

הצרה היא שהתקף חרדה עלול להיות טראומתי, ובגלל טבעו הפתאומי, האדם חושש שהוא עלול לחוות אותו בכל זמן ובכל מקום.

לכן אחת מההשלכות הלא נעימות של התקף חרדה יחיד או התקפים חוזרים, היא החשש מלצאת למקומות ציבוריים, בהם הפחד מאובדן שליטה גדול אף יותר.

מהם הסימפטומים של התקף החרדה?

הסימפטומים של התקף החרדה הם רבים ומגוונים: פרץ של פאניקה מהממת; תחושה של אובדן שליטה או של "השתגעות"; קצב לב מוגבר או כאבים בחזה; תחושה שהאדם נמצא על סף עילפון; קושי בנשימה או תחושת חנק; התנשפות יתר; גלי חום או צמרמורות; בחילה או התכווצויות קיבה; תחושה של ניתוק או של חוסר מציאותיות.

קירוא בהרחבה על: נוירוזה

מתי צריך לבקש עזרה?

רצוי לבקש עזרה נפשית כבר לאחר ההתקף הראשון, למרות שהוא יכול להיות יחידי. אחד מסממני האזהרה הגדולים ביותר לבריאותו הנפשית של האדם הוא אם האדם מתחיל להימנע מהתנהגויות שלפני כן היו טבעיות לו (בעיקר יציאה למקומות ציבוריים) בגלל שהוא חושש מהתקף חרדה נוסף. חשוב לדעת כי ישנם סיכויי הצלחה מצוינים בטיפול בהתקפי חרדה.

ראשית יש לפנות לטיפול רפואי, על מנת לבדוק שהתקפי החרדה לא קשורים לבעיה גופנית, כמו למשל בעיה הורמונאלית בבלוטת התריס, אסתמה (הגורמת לקוצר נשימה) או היפוגליקמיה. כמו כן הרופא יעבור על התרופות שהאדם לוקח, סמים, ואפילו תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה.

במידה ואין שום סיבה רפואית למצב, יש להתייעץ עם מטפל נפשי המתמחה בהפרעות חרדה.

מטפל כזה יוכל לאבחן את סוג הפרעת החרדה וליצור תכנית טיפול יעילה למצב. הטיפול הוא בדרך כלל משולב- טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי מסוג מסוים, בעיקר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ביו-פידבק או טיפול בחשיפה, תלוי בסוג ההפרעה ובחומרתה.