נוירוזה או הפרעה נוירוטית neurosis


נוירוזה או נוירוטיות, הוא מושג מתחום התיאוריה הפסיכודינמית, שאינו נמצא כיום בשימוש רשמי באבחנה של הפרעות נפשיות, משום שכיום נהוג לאבחן הפרעה על פי התסמינים שלה, בעוד שמושג זה מתייחס לסיווג הפרעות על פי המקור שלהן.

למרות שזהו מושג שלא ניתן להוכיחו מבחינה מדעית, ראוי להסבירו, משום שהוא עדיין נמצא בשימוש שוטף בפי אנשי מקצוע רבים מתחום בריאות הנפש, ומשום שהוא נוח לתיאור קשת רחבה של תופעות נפשיות, שביניהן בולטות הפרעות החרדה השונות.

אך מצב נוירוטי יכול גם להיות קשור לבעיות נפשיות מגוונות נוספות, ובהן הפרעות דיכאון, הפרעות אכילה ואף הפרעות שינה והפרעות בתפקוד המיני.
 
נוירוזה מוגדרת כהפרעה שנגרמת מעימותים פנימיים בתוך נפש האדם, שמקורותיהם בילדות המוקדמת.

במדרג ההפרעות של התיאוריה הפסיכודינמית, ההפרעות הנוירוטיות נחשבות למצב המתקדם יותר מבחינה התפתחותית - כלומר, מבנה האישיות של האדם הנוירוטי הוא הקרוב ביותר לזה של אדם בריא נפשית, ביחס למצבים החמורים יותר של הפרעות פסיכוטיות או הפרעות אישיות.

אין אצלו פגיעה בתובנה, בבוחן המציאות, בשיפוט התקין, בתפיסה וביכולת להפריד בין עצמו לעולם ובין עצמו לסובבים אותו. הוא מסוגל להבחין בין המציאות החיצונית לסבלו האישי, ולרוב, התנהגותו נשמרת במסגרת הגבולות המקובלים בחברה.

גם אם יתפס למחשבות שאינן הגיוניות, הוא יהיה מסוגל בדרך כלל להבחין בחוסר ההיגיון שלהן. עם זאת, לעתים מגיע מצב נוירוטי, כגון התקף חרדה, לדרגת חומרה כזו, שהוא פוגע בתפקוד באופן קשה.
 
הגישה הפסיכואנליטית, שהגדירה את המושג נוירוזה מסבירה אותה כך: במרכז נפשו של כל אדם ("האני") מתחוללים עימותים, לא מודעים ברובם, בין דחפים יצריים שונים (ה"סתמי") לבין עכבות ואיסורים שהוטבעו באישיות עם הזמן, באמצעות הסביבה, וניתן לכלול אותם תחת המושג מצפון ("האני העליון").

העימותים האלה מעוררים חרדה, ואנו מנסים מנסה להגן על עצמנו מפניה באמצעות מנגנוני הגנה נפשיים שונים.

כשמנגנוני הגנה אלה נחלשים, מסיבה זו או אחרת, מופיעים התסמינים הנוירוטיים, ובראשם ביטויי החרדה השונים. אלו הם למעשה ערוצי פורקן חלופיים וסמליים לאנרגיה של הדחפים היצריים, שאנחנו מנועים מלממש באופן ישיר.

לרוב, הנוירוזה מופיעה כשעוצמת הדחפים האסורים עולה (בגיל ההתבגרות, בגיל המעבר או במצבים של חשיפה מוגברת לפיתוי יצרי), או כשפוחתת עוצמת הכוחות המרסנים את הדחף.

ביטויי החרדה הנוירוטיים, למרות שהם כרוכים בסבל, מצליחים להקל את לחץ הקונפליקט. בנוסף, עקב החולשה הגלומה בהתנהגות הנוירוטית, האדם הנוירוטי "מרוויח" במקרים רבים יחס סלחני של אהדה, התחשבות ותשומת לב.
 
על פי הגישה הפסיכודינמית, מאחורי התפתחות נוירוזה עומד שילוב של שלושה גורמים עיקריים:

  • נטייה מולדת, המתבטאת בחוסר איזון בין כוחות יצריים ליכולת לשלוט עליהם
  • טראומות מהילדות, כגון מחלות או הפרעות נפשיות אצל ההורים, אובדן של אחד מהם, מתחים במשפחה או חינוך לא מתאים, שעשויים לעכב את ההתפתחות הנפשי
  • מצבי לחץ קשים לאורך החיים, כגון אובדן אדם אהוב, מחלה או כישלון רב משמעות, המגבירים את המתח הנפשי ומאיימים על תחושת הביטחון והערך העצמי.






מאמרים אחרונים

קישורים
- ריטלין בעד ונגד
- טיפול פסיכולוגי קליני
- מאניה דיפרסיה
- סכיזופרניה



התקפי זלילה הם הפרעת אכילה! | דיכאון לאחר הלידה | אלצהיימר | כיצד מתמודדים מול חרדה חברתית | היפוכונדריה Hypochondria | מפת האתר
מה היא נוירוזה או הפרעה נוירוטית neurosis

כל הזכויות באתר שמורות לבעליו החוקיים!