ניקיון והיגיינה של ילדיםהיגיינה מתייחסת להבנה שבחשיבות הניקיון בשמירה על הבריאות. הבנה זו היא מולדת בחלקה ונרכשת בחלקה, אך כמובן שאורח החיים המודרני מעמיד אותנו בפני אתגרים נוספים להיגיינה שלא טבועים בחומר הגנטי שלנו ולא באים לידי ביטוי באופן טבעי. את כל אלה צריך ההורה ללמד את הילד באופן יומיומי ולהקפיד על עקביות והתמדה. כשההרגלים האלה נרכשים בילדות ישנו סיכוי שהם יימשכו אל הבגרות ויסייעו לילדים להימנע ממחלות מידבקות ולהדביק אחרים. סוגיות בחינוך לניקיון והיגיינה - מתי זה יותר מדי?אחת הסצנות המפורסמות בסרט "בייבייז" (Babies, 2010) הוא התינוק האפריקאי שטועם את העפר ומשחק עם עצם יבשה של חיה כלשהי שמצא קבורה באדמה. במערב אנו נוטים לעקר את כל מה שהתינוקות נמצאים במגע איתו, וחוששים מחיידקים ומלכלוך. אין נוסחה ברורה לגדל ילדים, ומספר הדעות לכך הוא כמעט כמספר אנשי המקצוע. עם זאת, הורים רבים ניצבים מלאי שאלות אל מול הצורך לשמור על היגיינה, לצד הדעה כי יש לאפשר לילד להיחשף לרמות מסוימות של חיידקים. אחד הדברים אותם הורים שומעים לעתים קרובות הוא שילד בריא צריך להיחשף לחיידקים כדי לאמן את המערכת החיסונית שלו. יש אמת בסברה הזו, וגם נמצא כי ילדים שחיו בסביבות נקיות באופן קיצוני נוטים לפתח אלרגיות יותר מילדים שגדלו בסביבה שיש בה פחות הקפדה על הניקיון. יש בכך מן ההיגיון - מערכת מתפתחת זקוקה לרמות מסוימות של אימון כדי לבנות את עצמה. כשהילד לא נחשף לחיידקים הגוף חושב שהוא נמצא בסביבה שלא קיימים בה חיידקים, ולכן הוא אינו משקיע מספיק משאבים במערכת שתתמודד איתם. אך עדיין התחלופה הגבוהה של האנשים סביבנו, החללים הסגורים והממוזגים והמגע עם חפצים של אחרים חושפים אותנו לרמות יותר גבוהות של חיידקים ממה שהטבע התכוון, ולכן אנו צריכים ללמוד כיצד להתמודד איתם. קיראו (באנגלית) על: שמירה על היגיינה וחינוך ילדים לניקיון אישי ניקיון זה דרך חיים! על הרגלי היגיינה בסיסייםהרגל ההיגיינה הבסיסי ביותר אותו צריך ללמד את הילד הוא שטיפת הידיים בסיום ההליכה לשירותים (בין אם מדובר בהטלת שתן או צואה), ולפני כל ארוחה, כולל אכילת פירות או ארטיק. זאת משום שאם הילד נוגע באוכל שהוא מכניס לפיו עולה הסבירות שיידבק בחיידקים שנצמדו לכפות ידיו. אין צורך לשטוף את הידיים לבד מאירועים אלה, למעט במקרה של לכלוך ממשי. את הידיים עדיף לשטוף בסבון ולנגב היטב כדי למנוע יובש בעור. רחצה מהירה מספיקה, ואין צורך לשדר לילד שהוא חייב "לקרצף" את הידיים - זה לא נכון רפואית ולא נפשית, משום שהילד עלול לחשוב שהוא מלוכלך בלכלוך בלתי נראה ולחוש מכך תסכול. הרגלי היגיינה חשובים אחרים הם ניקיון הגוף, ובעיקר באזורי קפלים כגון בתי השחי והמפשעה הנוטים לצבור זיעה ולכן להוות קרקע פורה לחיידקים. הדבר נכון מאוד גם לגבי ניקיון הפה והיגיינת השיניים כדי לשמור על בריאותן ולמנוע הצטברות חיידקים בחלל הפה. חפיפת השיער גם היא חשובה, כמו גם שמירה על קרקפת נקייה מכינים כדי שלא יהיו פצעים ומוגלה על הקרקפת בגלל גירודים תכופים. חשוב ללמד את הילד לא להרים אוכל מהרצפה. כשההרגלים האלה מוקנים באופן קבוע וכחלק משגרת היום הילד לומד לסגל אותם לעצמו. ניתן להפוך את הזמן הזה להזדמנות להנאה דרך משחקי אמבטיה, שירי שטיפת שיניים וידיים ועוד. שימוש דוגמה אישית למשל בשטיפת השיניים והידיים הוא חשוב במיוחד. קיראו על: היפוכונדריה מתי זה "כן" הזמן להתלכלך?קודם כל על ההורה לחשוב מהו לכלוך מבחינתו. האם בוץ הוא לכלוך? צבעים נוזליים? האם לכלוך הוא כל מה שלא ניתן לשטפו בקלות או משהו שיש בו סכנה משמעותית לבריאותו של הילד? לכן כל דבר הוא במידה - כשישנה סכנה לחיידקים יש לנקוט בהליכים המתאימים, אך גם להפריד בין לכלוך שיש בו סכנה ללכלוך שיש בו הנאה. הילדים ילמדו מהר את ההבדל בין הדברים, מהר מכפי שההורים חושבים. ליחצו וקיראו בנושא: אובססיה לניקיון באתר של ד"ר טל כמה טיפים לפני סיום...חשוב לזכור כי לא כל מה שמספרים לנו שהוא מלוכלך ולא נקי, באמת מסכן את הבריאות שלנו. בריאות הנפש של ילדכם חשובה בהרבה מכמה כתמים על החולצה או המכנסיים. לא באמת שווה להתעצבן ולהתרגז על הילד בגלל שהקטשופ טיפף על החולצה. ככה זה ילדים. מה שכן, כדאי לשמור על ניקיון בסביבת המגורים מכמה סיבות עיקריות. ילדים רואים וקולטים הכל. ילד שרואה את אחד ההורים מנקה את הבית ומקפיד לשמור על סדר והיגיינה אישית, יגדל ויפתח את הערכים האלה גם בלי הסברים ארוכים. אחת לחצי שנה השתדלו לבצע ניקיון יסודי בבית, אפילו באמצעות חברת ניקיון מקצועית. ניקוי השטחים, תעלות המזגן, הספות, מכשירי החשמל, המזרונים, רהיטים וכל השאר. ניקוי כזה יחסל את קרדית האבק וינמע התפתחותן של אלרגיות ומחלות שכיחות נוספות כמו שפעת וצינון. ליחצו כאן אם יש לכם שאלות נוספות |
 לקבלת סיוע אישי חייג/י: 03-6470305
| |||||||||