מהי סכיזופרניה וכיצד מטפלים בחולי סכיזופרניה?

סכיזופרניה

סכיזופרניה הינה מחלת נפש כרונית, שפוגעת בכל תחומי החיים של החולה, ומשפיעה על דפוסי המחשבה והרגש. בישראל כיום חיים כשמונים אלף חולים מאובחנים במחלה זו, והם אינם מסוגלים לנהל חיים שגרתיים.

מרבית החולים במחלה נאלצים להתאשפז במוסדות טיפוליים שונים המתמחים במתן טיפול בהפרעות שמקורן בנפש.

במאמר זה נסקור את המחלה, אילו התנהגויות מאפיינות אותה, כיצד ניתן לזהות אדם שחולה בסכיזופרניה, ומה ניתן לעשות כדי לעזור לחולים במחלה זו?

מהי סכיזופרניה?

סכיזופרניה, או בעברית שסעת, הינה מחלה אשר מתוארת בספרות הרומנטית כנפש שסועה, מכאן גם לקוח שמה (סכיזו – חצוי, פרנום – נפש). המחלה פוגעת בדפוסי החשיבה, בביטויי הרגש ובתבונה הרגשית, בחיי החברה, ביכולת החברתית, ובמישורי חיים נוספים.

המחלה גורמת לעיתים למחשבות שווא, שמיעת קולות המנחים את החולה כיצד לנהוג, הזיות, אמונות שווא (כאשר החולה מאמין שהמציאות הינה שונה משמעותית ממה שהיא באמת.

למשל – כאשר החולה מאמין כי השירים ברדיו משודרים בסדר מסויים על מנת למסור במיוחד לו מסר מאת כוחות נשגבים, חייזרים, וכולי..), לעיתים נוכל להבחין בתחושות חסר מבחינה רגשית או ורבלית, כלומר, הפחתה ביכולת לחוש, להתעניין בסביבה, להתבטא, וכולי.

עוד אנו עשויים לראות בחולי סכיזופרניה, ירידה בהקפדה על היגיינה אישית, ומראה כללי מרושל ומוזנח.

הסכיזופרניה הינה מחלה כרונית, כלומר, מחלה שנמשכת לאורך זמן, אולם מטבעה יש לה התפרצויות קשות ותקופות שבהן היא פחות באה לידי ביטוי בחולים בה.

הסברים שכיחים באשר לסיבה להתפרצות המחלה

כמובן, שאין אנו יודעים מדוע בדיוק תוקפת המחלה אדם זה או אחר, ומדוע דווקא בתקופה כזו או אחרת בחייו.

ידוע, כי המחלה תוקפת כאחוז אחד מהאוכלוסייה, ושהתפרצותה אינה מלווה בסימני אזהרה מקדימים, ובשל השפעתה על הפן המנטאלי של החולה ולא על הפן הפיסיולוגי, החולה עצמו אינו יכול לתפוש כי הוא השתנה ומשהו בהבנת המציאות שלו מעוות, ורק סביבתו יכולה לזהות את הקושי שהתעורר אצלו, אולם לרוב עוברת תקופת מה עד שהסביבה יכולה להכיר בכך שהשינוי, או ה"מוזרות", שמלווה את החולה דורשת התערבות רפואית, ולא מדובר ב"מצב רוח חולף", או שינוי מנטאלי שניתן להסביר.

באשר להתפרצות הסכיזופרניה, ישנן תיאוריות רפואיות, פסיכיאטריות ופסיכולוגיות שונות.

בשנים האחרונות נמצא קשר בין מחלת הסכיזופרניה לבין פעילות האונה הפרונטאלית במוח. ככל שהאונה הפרונטאלית פעילה פחות, יש סיכוי גבוה יותר שהאדם יחווה התפרצות של מחלת הסכיזופרניה במהלך חייו.

ניראה, אם כך, שההתפתחות המוחית של העובר, הילד ולאחר מכן הנער, משפיעים על הסיכויים שלו לחוות התפרצות סכיזופרנית בשלב כלשהוא בחייו. מחקרים ביולוגיים מצביעים על קשרים בין התפרצות המחלה לבין התפתחות איזורים שונים במוח, כמו האונה הפרונטאלית, המערכת הלימבית, ועוד.

מרכיבים גנטיים – כמו ברבות מהמחלות הפוגעות בנפש, גם לסכיזופרניה גרעין גנטי משמעותי  - ילד להורה חולה סכיזופרניה, הסיכוי שלו לחוות התפרצות של מחלת הסכיזופרניה במהלך חייו גדול פי 40 מסיכויו של אדם שנולד לשני הורים בריאים לחוות התקף סכיזופרני.

עוד, תיאוריות סוציולוגיות ופסיכולוגיות מדברות על השפעת דחק, או לחץ, על התפרצות המחלה, אולם כיום עדיין אין זה ברור אם תופעות אלה מזרזות התפרצות אצל אנשים שנוטים ממילא (בשל תכונות גנטיות או פיסיולוגיות שונות) לסבול מסכיזופרניה, או שיש במצבי דחק משום היכולת להעביר אדם בריא בנפשו על דעתו ולגרום אצלו להתפרצות סכיזופרנית.

עוד דובר אולם לא נבדק באופן משביע רצון, הקשר בין שימוש בסמים, לבין התפרצות סכיזופרנית. נאמר, כי מי שמשתמש בסמים חושף את עצמו להפרעות נפש שונות, אולם שוב, מחקרים אינם מראים באופן ברור כי המדובר כאן בעוררות מצב שממילא היה רדום אצל האדם, או בהופעת המחלה אצל אדם בריא לחלוטין.

כיצד ניתן לאבחן ולטפל בחולה סכיזופרניה?

אם ניכר כי אדם קרוב אליכם חווה שינוי התנהגותי ניכר, שינויים משמעותיים במצב הרוח ותנודות לא מוסברות, בלבול או תחושת אימה או תחושת בדידות, תחושת חוסר הנאה (אנהדוניה), או זעם, או פחד לא מוסבר, או תחושות אלוהיות של אומניפוטנטיות, הזיות – ראייה, שמיעה או אף ריח, או הפרעות חשיבה (כגון מחשבות שווא, מחשבות רדיפה, איבוד גבולות העצמי של החולה, וכדומה), או התנהגות אלימה כתוצאה ממחשבות רדיפה – כדאי לאפשר לאיש מקצוע להתבונן בתסמינים אלה.

בעזרת טיפול תרופתי (בעזרת תרופות אנטי-פסיכוטיות), כ 20% מהחולים ישיגו שיפור במצבם, וטיפול קוגניטיבי, פסיכולוגי והתנהגותי הוכח כמסייע משמעותית להתמודדות החולה עם מצבו וכמפחית סיכוי של הישנות ההתפרצויות הסכיזופרניות.

ניתן לפנות אלינו בכל שאלה, נשמח לסייע ולהפנות לגורמים מקצועיים כמו בתחום בריאות הנפש, לחצו כאן:  צור קשר