סכיזופרניה אצל ילדים - מחלה נדירה אך חמורה
להפרעת הסכיזופרניה נקשרו ונקשרות הנחות שגויות רבות לאורך השנים.
ההנחה המקובלת למשל, שסכיזופרניה היא פיצול אישיות איננה מדויקת, מכיוון שפיצול אישיות היא הפרעה דיסוציאטיבית, וכך גם לגבי ההנחה שזרזי המחלה העיקריים הם סביבתיים.
בניגוד לגישה הרווחת, התברר שהזרז המרכזי להפרעה הוא למעשה גנטי.
תסמונת חל"פ והקשר לסכיזופרניה בילדות
בניסוי ארוך-טווח שנערך בקרב ילדים הלוקים בתסמונת חל"פ (חיך-לב-פנים - תסמונת בה חסר כרומוזום 22, ורבים מהם נולדים עם מום-לב ועם חך שסוע) נמצא כי שליש מהם פיתחו סכיזופרניה בבגרותם.
בהתאם לכך, נמצא כי הליקוי הכרומוזומלי שלהם הוא למעשה גורם הסיכון הגבוה ביותר לפיתוח ההפרעה.
בתור ילדים הם סבלו מכשל במערך הגנום שהביא לירידה בנפח האונה הקדמית ולתופעות לוואי קוגניטיביות ופסיכיאטריות.
זיהוי מאפיינים סכיזופרניים בילדות
סכיזופרניה בקרב ילדים מתחת לגיל 12 נדירה, אך למרבה הצער, דווקא בגילאים אלו תוצאותיה חמורות יותר, ורבים מהילדים הללו יראו סימנים סכיזופרניים והפרעות פסיכיאטריות גם בבגרות.
בשל אופי ההתנהגות הילדותי, קל לשגות ולתייג התנהגויות ילדותיות תקינות כמו נטייה לדמיונות, התפרצויות, שינויי מזג ובעיות תקשורתיות כהפרעות סכיזופרניות.
לעיתים גם ניתן לבלבל בין מאפיינים אוטיסטיים לבין סכיזופרניה. התפתחות הסכיזופרניה בילדים היא הדרגתית ולא מאופיינת בהתפרצות פתאומית כאצל בוגרים, מה שמקשה על זיהויה הוודאי.
אצל רוב הילדים בעלי ההפרעה אפשר להבחין בתסמינים כבר בחודשי החיים הראשונים.
בגילאים אלה אפשר לזהות זחילה מעוותת או עוויתות ארעיות. בגילאים מאוחרים יותר יקדימו את התסמינים הפסיכוטיים עיכובים מוטורים ושפתיים.
התקשורת תהיה מבולבלת והילד יתקשה בארגון רעיונות ובשמירת יחסים חברתיים, כשהנסיגה תתבטא גם בתא המשפחתי.
התנהגות הילד עשויה בפתאומיות לההפך עוינת ואף תוקפנית. המודעות ההגיינית שלו תדרדר וכן המוטיבציה לביצוע פעילות כלשהי, גם כזו האהובה עליו בדרך כלל.
הילד יתכנס בהדרגתיות לתוך עולמו הפנימי וימעיט בדיבור ובתקשורת.
החמרת המחלה
בשלב החמרת בריאות הנפש של הילד, תנועותיו יהפכו למסורבלות באופן חריג. גם הדיבור יתחלף בפרצי צחוק, עצבנות או בכי ותחול נסיגה הגיינית כמעט מוחלטת.
הילד יתקשה להבחין בין מציאות לדמיון מעולם החלומות, הטלוויזיה או הספרות, וירדפו אותו חזיונות חושיים שונים, תחושות רדיפה ודכאונות קיצוניים.
הילד יתרכז כמעט אך ורק בהזיותיו ויטה לפעולות החוזרות על עצמן. לעיתים אפשר לזהות סימפטומים פסיכוטיים בציורי ילדים, כשבקרב החולים ימצא, למשל, כשל בתפיסה רב-ממדית וביטוי רב של הזיות אימה, מוות ודימויים פנימיים ערטילאיים.
הטיפול בילדים עם סכיזופרניה
ברגע שיש חשש להפרעה אצל הילד מומלץ לבקש הפניה לטיפול פסיכיאטר ילדים ונוער. את הפגישה עמו ניתן לערוך גם ללא נוכחות הילד, בתלות במצבו.
הטיפול המרכזי לרוב יהיה תרופתי, כך שאם ההפרעה מאובחנת לפני התפרצות ההחמרה ניתן לעכבה או למנוע אותה לחלוטין.
תרופות פסיכיאטריות עוזרות גם להחליש את התסמינים הפסיכוטיים ואת השינויים התכופים במצבי הרוח.
לטיפול הפסיכיאטרי-תרופתי נלווים טיפול על יד פסיכולוג או פסיכולוג ילדים מומחה, הן עבור הילד בפרט והן עבור המשפחה ככלל.
תפקידיהם של הגורמים המעורבים לספק למשפחה תמיכה נרחבת בכל התחומים הקשורים לטיפול , וכך הטיפול יהיה פרודוקטיבי יותר עבור כולם.
|
