השיטות לאבחן ולטפל ב-ADHDהוא שובב או שיש לו בעיה של פעלתנות יתר? הוא דעתן, חסר טאקט או פשוט אימפולסיבי? הוא "רחפן" או שאולי יש לו בעיות להתרכז? התלבטויות אלו מלוות הורים רבים כאשר עולות שאלות לגבי האפשרות של בעיית קשב וריכוז של ילדם או בשפה המקצועית ADHD. למעשה, גם אנשים מבוגרים מתלבטים בשאלות מעין אלו, לגבי עצמם, בעיקר בעקבות התודעה ההולכת וגוברת בדבר קיומה של הפרעת ADHD והצורך לאבחנה ולמצוא טיפול מתאים בכל גיל. הפרעת קשב וריכוז או בשמה המלא ADHD - Attention Deficit Hyperactivity Disorder, היא אוסף של סימפטומים יותר מאשר הפרעה מוגדרת. ישנן שתי קבוצות עיקריות של סימפטומים: אלו הקשורים בהיעדר קשב ואלו הקשורים בהתנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית. סימנים אלו מאפיינים ילדים צעירים כחלק טבעי בהתפתחותם. יחד עם זאת כאשר הם מופיעים אצל ילד בתדירות או במינון גבוה יותר מקבוצת גילו, יתכן וקיימת בעיה הדורשת התייחסות. נהוג להבחין בין שתי תופעות דומות: הפרעת קשב וריכוז במסגרתה מופיעים בעיקר קשיים בהצגת יכולת ריכוז וקשב לאורך זמן; והפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות - בה מופיעים הן קשיים הקשורים ביכולת הריכוז והן קשיים הקשורים בפעלתנות יתר ונטייה לאימפולסיביות. כאמור, הפרעות קשב וריכוז מופיעות הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, כאשר שכיחות הופעתה בבנים היא פי 2 מאשר בבנות. האבחון של ההפרעה נעשה על-ידי אנשי מקצוע המומחים בתחום, בדרך כלל נוירולוגים או פסיכיאטרים, אך ההפניה לאבחון נעשית לרוב כאשר ההורה, המורה או האדם עצמו מבחין בקיומם של שלל הסימנים המופיעים אצלו. קיראו בהרחבה: סוגים שונים של הפרעות קשב וריכוז סימנים ואבחון ADHDהסימפטומים הנפוצים בהפרעות אלו, המהווים גם את הבסיס לאבחנה הינם:
בנוסף, בהפרעת קשב ריכוז ואימפולסיביות מופיעים גם הקשיים הבאים:
טיפול ב-ADHDמחקרים רבים בתחום בריאות הנפש נעשים בשנים האחרונות על-מנת להבין את מקור הקושי, מחקרים אחרונים מראים כי ישנו קשר הדוק בין הפרעת קשב וריכוז לבין מבנה מוחי שונה, בעיקר באונה הפרונטלית (הקדמית) במוח, האחראית, בין השאר, על היכולת לעכב תגובות מסוימות (ולהימנע מלהיות אימפולסיביים ופעלתנים) ועל היכולת לווסת את הקשב באופן רצוי. הטיפול הנפוץ כיום הינו טיפול תרופתי המשפיע על רמת החומרים במוח המכונים דופאמין ונוראדרנלין, הקשורים ביכולת הריכוז, הקשב והפעלתנות של האדם. ישנם כמה סוגים של התרופה, כאשר הנפוצה ביותר מכונה ריטלין, לה תצורות שונות הנבדלות בעיקר במשך זמן ההשפעה שלהן. רבים מפיקים תועלת משימוש בתרופות וחשים הקלה בסימני ההפרעה ושיפור ביכולת התפקוד. יחד עם זאת, שיפור בסימנים אפשרי רק בנטילת התרופה וכך לא פעם נוצרת בה מעין תלות. טיפול נוסף שמוכר בשנים האחרונות כטיפול יעיל ביותר להתמודדות עם הסימנים של ADHD, מכונה טיפול באמצעות נוירופידבק. טיפול זה איננו טיפול תרופתי וגם איננו טיפול חודרני, יחד עם זאת, הוא טיפול שמיועד להשפיע על מנגנוני הפעילות של המוח. במהלך הטיפול הילד או המבוגר מחובר למעין מכשיר הבודק את גלי המוח שלו. גלי מוח אלו מושווים לגלים שעל המוח להפגין, על מנת להשיג רמת קשב וריכוז מיטבית. במהלך הטיפול לומדים כיצד לשנות את גלי המוח בהתאם לאותה נורמה, כיצד לשלוט על דפוסי הפעולה של המוח שלו - כיצד להגביר מצבי קשב או לווסת את יכולת הריכוז שלו. למידה זו, הנעשית בקליניקה, מוטמעת באדם והוא לומד להפעילה גם במצבים שונים בחיי-היום יום שלו, פעמים רבות, בדגש על תהליכי למידה או הגברת התפוקות בזמן העבודה. מחקרים הראו כי הטיפול הביא לשיפור משמעותי בסימני ההפרעה, לא רק בטווח הקצר, אלא בעיקר בטווח הארוך גם לאחר תום הטיפול. בהכנת הכתבה השתתף ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית. ניתן לשוחח עם ד"ר אילן טל בנושא ADHD בשיחת חינם: 1800-100-172 |