אבחון פסיכולוגי או דידקטי - מה הילד צריך?

מאמר זה נכתב בשיתוף עם ד"ר יעל סגל, פסיכיאטרית המומחית לטיפול בילדים ובני נוער, מהמרכז לתמיכה נפשית ורגשית של ד"ר אילן טל.

פעם היו מדביקים לילד או למתבגר אבחנה חד משמעית - מפגר או לא. מאז ועד היום עבר משרד החינוך והגורמים האמונים על טיפול בילדים, כברת דרך ארוכה ומרשימה.

כיום ידוע שאין קשר בין אינטליגנציה לבין יכולות לימודיות. ילדים רבים הם בעלי אינטליגנציה גבוהה אך סובלים משגיאות כתיב או מה שמכנים: לקויות למידה.

כמו כן, היום גם ידוע שיש קשר בין מצבים רגשיים שונים - כמו חרדה, התמודדות עם טראומה, יכולת הסתגלות לשינויים המשפיעים רבות על היכולת הלימודית של הילד.

ללא ספק, תובנות אלו מהוות מסייעות למורים, להורים ובעיקר לילדים המקבלים הזדמנות שווה להצליח.

יחד עם זאת, הורים רבים נותרים מבולבלים לאור שינוי המושגים התכוף בתחום זה ומגוון הדרכים בהם ניתן וצריך לסייע לילד.

אחד המקורות הנפוצים ביותר לבלבול הוא האבחון. הורים רבים אינם מבינים מדוע בשלב מסוים הם מתבקשים לעשות אבחון דידקטי ובשלב אחר פסיכולוגי, מתי חייבים לעשות פסיכודידקטי ומתי זה אינו הכרחי.

אבחונים שונים למצבים שונים - חשוב לדעת יותר!

אבחון דידקטי - אבחון המתמקד ביכולות הלימודיות של הילד, במהלכו נבחן תפקודו של הילד בתחומים: הבנת הנקרא, קריאה וכתיבה. האבחון גם בודק האם היכולות הלימודיות של הילד מושפעות מגורמים נוספים - כמו למשל גורמי קשב והאם נדרש המשך אבחון לבירור אותם גורמים.

למשל אבחון נוירולוגי לבדיקה האם הפרעות קשב וריכוז הן אלו שמשפיעות למעשה על הישגיו הלימודיים. האבחון נועד להעריך את הישגיו הלימודיים של הילד וכן לסייע בבחינה האם הוא זקוק לסיוע לימודי ואם כן באיזה היקף.

במידה ומתגלות לקויות לימודיות שונות תינתן המלצה על בניית תוכנית התערבות מתאימה לילד ולצרכיו, למשל מתן תגבור בחלק מהמקצועות או מתן הוראה מתקנת או האם הוא זקוק להתאמות, מה שהיה מכונה בעבר הקלות, במהלך מבחנים.

קביעה האם בית הספר שהוא שיעניק סיוע זה מתבצעת על-ידי ועדת סל שילוב, ולכן פעמים רבות נדרש מההורים לערוך אבחון דידקטי לצורך הועדה. כמו כן, לעיתים אבחון זה נדרש לצורך בחינת בשלות הילד לעלות לכיתה א'.

אבחון פסיכולוגי - מטרתו לבחון האם לילד קשיים רגשיים המשפיעים על תפקודו הלימודי. במידה וקיימים קשיים כאלה ניתנת המלצה לתוכנית התערבות שתסייע לו להתמודד ולשפר את תפקודו הלימודי והרגשי. האבחון כולל שיחה עם הילד ומבחני אישיות שבמהלכם נערכים מבחני השלכה, דרך ציורים של הילד וכדומה.

חלק מהאבחון כולל גם הערכת אינטליגנציה (IQ) שמטרתה להרחיב את התמונה על הילד בהיבט של כישוריו ויכולותיו. חשוב לדעת שמכיוון שאבחון פסיכולוגי אינו בוחן תפקוד לימודי, ייתכן וציון ה- IQ  יהיה מושפע מלקויות למידה שהאבחון הפסיכולוגי אינו מאתר. מסיבה זו, פעמים רבות מומלץ לערוך אבחון משולב.

קיראו בהרחבה על: טיפול פסיכולוגי לילדים

אבחון פסיכודידקטי - צורך זה נובע מהחסר שיש באבחון פסיכולוגי: מאחר ואבחון פסיכולוגי אינו כולל הערכת הישגים ותפקוד לימודי, ייתכן ולקויות למידה שלא אובחנו ישפיעו על מדד האינטליגנציה.

מסיבה זו, פעמים רבות מומלץ לערוך אבחון משולב הבוחן הן היבטים רגשיים של הילד, הן רמת אינטליגנציה והן תפקוד לימודי, ובכך מעניק תמונה מלאה על הילד ועל צרכיו.

קיראו בהרחבה: הילד שלך בדיכאון?

הכנת הילד למבחן

חשוב לא להפתיע את הילד אחר הצהריים בהודעה כי היום הוא הולך לאבחון - זה לא יתרום לתוצאות אובייקטיביות יותר וייתכן ואף יפגע במסקנות האבחון, במידה והילד יחווה חשש ומתח במהלכו ואף יסרב לשתף פעולה.

רצוי להסביר לילד אודות האבחון בהקשר לקשיים שהוא חווה בבית הספר. למשל אם יש לו שגיאות כתיב או קושי בקריאה, יש להסביר כי האבחון נועד לעזור לו בהתגברות על אותם קשיים. או בהקשר לשיחה מקדימה שנעשתה עם המורה או יועצת בית הספר בנושא זה.

יש לספר לילד מעט על האבחון, אין להכביר במילים ולבלבל אותו אבל רצוי לספר לו שחלק מהזמן הוא ידבר עם המאבחנת, חלק מהזמן ישחק קצת במשחקים וחלק מהזמן יבצע משימות שיהיו מוכרות לו מהמשימות שהוא עושה בבית הספר.

במידה ונותרו לכם שאלות, אל תהססו לשאול: תפקידכם לדרוש לדעת מה ילדיכם אמור לעבור וכיצד אבחונים אלו עשויים לסייע לו ולכן רצוי להכין את כל השאלות לפני האבחון ולהציגם למורה של הילד, יועצת בית הספר, למאבחן או למאבחנת על מנת להבין מדוע אבחון כזה או אחר הומלץ לכם.

הבנה זו חשובה גם על מנת שתוכלו לתווך לילד כראוי את שהוא עתיד לעבור במהלך האבחון ובכך לאפשר לו לחוות פחות חרדה במהלך האבחון.

יש לך שאלות בנושא בריאות הנפש של ילדך? אנחנו כאן ותמיד נשמח לסייע!

למידע נוסף אודות ד"ר יעל סגל ליחצו כאן